#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הג' דרגות בדברים הבלועים בבגד לגבי איסור ליבון?	"1) מי גשמים הבלועים - מסתמא מקפיד עליו אפי' בשאר צבעונים מפני שמתקצר מחמת המים [אבל עדיין צריך להיות חדש, ואע""פ שמספר הזכרונות (שמובא במג""א) משמע דאסור אפי' בישן, מ""מ כתב המחה""ש דמשמע דהספר זכרונות אינו אוסר אלא בחדש, ע""ש] (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ג' - ד'), ואסור לנערו בחוזק בענין שיבא לידי סחיטה, וזהו בכל בגדים אפי' בבגד ישן (מ""ב ס""ק ד')<br>2) טל שע""ג הבגד והוא בלוע בקצת הבגד (הגמ' לפי ר""ת) - על זה אמרינן דאסור בבגד שחור וחדש [דעי""ז ניכר יפוי ע""י ניעור {וממילא מקפיד עליו} (מ""ב ס""ק ב')], והוא דמקפיד עליו (עי' להלן)<br>3) נוצות שעל גבי הבגד - מותר אפי' בשחור וחדש ומקפיד עליו דאין זה דומה לליבון כלל (רמ""א) [ואע""פ שהמג""א (ס""ק ד') הביא שספר הזכרונות חשש לאיסור, מ""מ הגר""א הוכיח מירושלמי ומרש""י דמותר, וכן קיי""ל (שעה""צ ס""ק ט')], אכן הערוה""ש (סעי' ט') אוסר נוצות היכא דמקפיד עליהם"	סימן שב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעפר?	"רש""י ס""ל דזהו הציור דגמ' [והוי כמו טל], ולפי ר""ת הוי כנוצות, והכריע הרמ""א דטוב לחוש לרש""י [ולא ינער בין ביד בין בכלי (ביה""ל ד""ה לחוש)], והוסיף המ""ב (ס""ק ו') דיש להקל ע""י עכו""ם, ובפרט במקום כבוד בריות [ומזהיר שלא ישים כובעו ובגדיו במקום שיוכלו ליפול לעפר ויבא לידי חילול שבת], ובביה""ל (ד""ה לחוש) כתב דהמחמיר תבוא עליו ברכה והמיקל יש על מי לסמוך, וטוב לעשותו ע""י שינוי {ואינו ברור אם כוונתו על החידוש של היערות דבש דאין אנו בקיאים מה נקרא חדש או דלמא כוונתו בכלל על הענין להחמיר שלא לנער עפר}"	סימן שב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הראשונים דס""ל דליכא איסור בעפר, מאי שנא מכסכוסי סודרא דאסור מפני שהוא מכוין לצחצחו?"	"תי' הביה""ל (ד""ה י""א) כסכוסי סודרא הוי פעולה להסר הכתמים וליפות הבגד והוי פעולה מיוחד ליפוי הבגד ולזה אסור לכו""ע [ואפי' לרש""י אסור בבגדי צבעונים וישנים], משא""כ כשהוא רק מעביר האבק שעליו שאינו עושה פעולה לצחצח הבגד בזה אמרינן דלשאר ראשונים הוא מותר ולרש""י תלוי בהקפדה."	סימן שב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בשלג?	"כתב האגודה דהוי כמו טל, אבל כתב הביה""ל (ד""ה מן) דאם הוא לא נמס כלל מותר כמו נוצות אך יזהר לנער בקל כדי שיפול רק הממשות העומד למעלה {ופשוט דאם אינו מקפיד על המקצת שנשאר בתוך הבגד מותר לנער בכח}"	סימן שב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא נוצות על הבגד מצהוב הלבן שאסר הרמב""ם?"	"כן הקשה הנשמת אדם, ותי' השעה""צ (ס""ק ט') דשאני התם שהוא מלאכת אומן לתקן הבגד והוי מכה בפטיש {ומריהטא דלישנא דשעה""צ משמע דס""ל דשייך מכה בפטיש אפי' שלא בשעת גמר המלאכה, וצ""ע}"	סימן שב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל בגד חדש?	"הב""י כתב מסברא דמקרי חדש כל זמן שלא נתכבסו, אבל מדייק מהרמב""ם דחדש הוא כל זמן שלא נשתמשו בה כ""כ, וכן נקט המג""א (ס""ק א') והמ""ב (ס""ק א') כהרמב""ם, וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק א') דלגבי רחיצה לא מעלה ולא מוריד אם נשתמש בה הרבה משא""כ לגבי איסור קיפול תלוי בכיבוס."	סימן שב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר של הקפדה?	"כתב הטור דמקפיד היינו שלא ללובשו עד שיטלם, וכ""כ השו""ע שמפקיד עליה שלא ללבשו בלא ניעור, וכ""כ המ""ב (ס""ק ב') דאם לובשו לפעמים בלי ניעור מקרי שאינו מקפיד {וזה מוכרח דפשוט דאין הכוונה שמקפיד היינו שאינו רוצה הטל שם דפשוט דהוא מנערו מפני שאינו רוצה הטל שם, אלא על כרחך הקפדה היינו הקפדה טפי שלא ילבוש הבגד עם הטל עליו, וזהו היתר גדול דהרבה פעמים אינו מקפיד לגמרי על האבק שעל החליפה אלא דניחא ליה טפי לנערו, אמנם קצת משמע ממ""ב דתלוי בהנהגו בימות החול דאם לפעמים אפי' בימות החול אינו מקפיד אז מותר אבל אם הוא תמיד מקפיד בימות החול אסור}"	סימן שב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מקפיד רק כדי שלא יתקלקל הבגד ולא משום שאינו נראה יפה?	"גם זה מקרי הקפדה וכמ""ש המ""ב (ס""ק ד') דאם הוא מנערו לפי שמתקצר ע""י מים מקרי הקפדה"	סימן שב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבגד שחור שאינו מקפיד או בבגד צבעונים שמקפיד?	"ביאר הביה""ל (ד""ה עליה) בהרחבה דכל החילוק בין שחור וחדש לצבעונים וישן הוא רק מסתמא, אבל באמת הכל תלוי בהקפדתו, דאם הוא מקפיד אסור ואם אינו מקפיד מותר {וצ""ב למה לא אמרינן בטלה דעתו, ואולי בדבר שכל העולם מקפידין עליו ממש אה""נ אמרינן בטלה דעתו אבל הכא מיירי רק מסתמא}, וכ""כ הערוה""ש (סעי' ג'), ומזהיר הערוה""ש (סעי' ה') דבבגדים יקרים שהגשמים מפסידם בודאי הוא מקפיד לנערם ויש בזה חיוב חטאת."	סימן שב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ראובן מנער בגדו של שמעון?	"הביה""ל (ד""ה והוא) מסתפק אם תלוי בהקפדת ראובן או שמעון, ומסיים וצ""ע {ומסתבר דתלוי בדעת בעל הבגד, וכן נקט השפת אמת, אבל אינו מוכח מגמ' (קמ""ז ע""א) די""ל דהתם שניהם לא היו מקפידין (מ""ב עו""ה), ויש להביא ראיה מפמ""ג לקמן (סי' שי""ט מש""ז ס""ק ב') דאם בורר חמוצים בשביל אחרים שאוהבים אותם מקרי אוכל מתוך פסולת דאזלינן בתר מי שבורר בשבילו ולא בתר המברר}"	סימן שב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לגרר טיט בציפורן מעל גבי בגדו?	"תי' הביה""ל (ד""ה עליה) דמיירי כשאינו מקפיד כ""כ א""נ שאינו מעביר הכתם לגמרי "	סימן שב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לנקותו ע""י מברשת?"	"כתב הביה""ל (ד""ה ועיין) דאפי' באופנים המותרים לא ישתמש במברשת של קסמים דקים כדי שלא ישברו [וכמ""ש לקמן סי' של""ז], ועוד כתב התפארת ישראל דלא ישתמש אפי' במברשת של שערות משום עובדין דחול (ועי' ס""ס ש""ג)"	סימן שב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם נתלכלך בגדו באבק והוא מקפיד?	"רשז""א הקיל להתחכך בין אנשים והוי בגדר מתעסק בעלמא, וכעין זה התיר החוט שני (ח""ב פל""ג ס""ק א') לשכב בבגדיו על המטה ואע""פ שהוא פס""ר מ""מ אינו בצורת מלאכת ליבון כלל (מ""ב דרשו) {וצ""ב קצת}"	סימן שב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללקט היבולות מעל הבגד?	"אם מקפיד עליו [ר""ל, מכוין ללקטם (רמב""ם, מג""א ס""ק ה'), דלא כטור דס""ל דה""נ ר""ל שמקפיד שלא ללובשו עד שיטלם, אכן האו""ז ורבינו ירוחם ס""ל כהטור (שעה""צ ס""ק י""א)] חייב משום מכה בפטיש, ואם אינו מקפיד [ר""ל, מתעסק בעלמא (לפי הרמב""ם)] פטור [אבל אסור (ספר זכרונות, מג""א ס""ק ה', רע""א, מ""ב ס""ק י""א)] {ונראה דלגבי איסור ליבון תלוי אם מקפיד שלא ללובשו, אבל לגבי איסור מכה בפטיש תלוי בכוונה, וכן מבואר בפמ""ג}"	סימן שב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ליקט יבלת אחת?	"הפמ""ג מסתפק אם חייב משום מכה בפטיש, והביה""ל (ד""ה הלוקט) רצה להביא ראיה דחייב דאיתא בגמ' הצר בכלי צורה כל שהוא חייב [משום מכה בפטיש], ומיירי בפעולות הנעשים בגמר הכלי [ועי' ביה""ל לקמן (סי' ש""מ סעי' א' ד""ה ומלקט) דדן לגבי לקיטת שער לבן ונשאר עוד שערות לבנות, ולגבי לא ילבש כתב הב""י (יו""ד סי' קפ""ב) דחייב משום לא ילבש, ולגבי בורר מבואר בירושלמי דאם בורר רק מקצת הצרורות ולא כל הצרורות אינו איסור דאורייתא]"	סימן שב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקסמין דקין שנארגו בבגד שלא בכוונה?	"דינם כיבלת (טור, מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ח')"	סימן שב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשלל שעושין החייטין?	"המג""א (ס""ק ה') הביא משלטי גיבורים דמסתפק אם חייב בזה [משום מכה בפטיש] וחוכך להחמיר (מ""ב ס""ק ח')"	סימן שב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשמנער טליתו להסיר הצהוב הלבן כדרך אומנים?	"אם מקפיד עליו חייב משום מכה בפטיש, ואע""פ שהב""י מסתפק אם הקפדה זו תלוי אם היה מונע מללובשו או כוונה, אזלינן לחומרא משום ספיקא דאורייתא (מ""ב ס""ק י', שעה""צ ס""ק י""ב)"	סימן שב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ישב על בגדו זרע פשתן או תבשיל?	"המג""א (ס""ק ה') הביא מבה""ג דמותר לקלפו, וביאר המ""ב (ס""ק י""א) דהיינו דוקא כשאינו מקפיד [או אינו מעביר הכתם לגמרי (ביה""ל לעיל ד""ה עליה)], והערוה""ש (סעי' ט') מקיל לגמרי דלא שייך על זה שם ליבון כלל [והקשה רשז""א (שש""כ פכ""ו הע' ע""א) למה אינו אסור משום מוקצה וכמ""ש בעשבים שבין אבצעות הרגלים (מ""ב סי' של""ו ס""ק כ""ד) ושעוה שנפלה על הספר (ביה""ל סי' ש""מ סעי' ג'), ותי' מגילת ספר דכאן מותר משום גרף של רעי {ולולי דבריו נראה לומר דאם נחשב כמעשה ניקוי אין בו משום מוקצה ואין בו משום בורר, וזהו טעם ההיתר כאן וכן באין פולין וכן בהסרת נוצות, ולא דמי לעשבים ברגליו דאין זה מעשה ניקוי אלא הפרדה בעלמא, וכן בשעוה על הספר אינו נחשב כאילו הוא מנקה הספר (ואפשר משום דאין דרך בני אדם לנקות ספרים כזה) אלא הוא מפריד שעוה מספר, ועי' בפסק""ת (אות ל""ט) דכתב כעין זה, אמנם לגבי מוקצה עי' מש""כ לקמן (סי' שט""ז סעי' ט') דהב""י הקשה למה אינו אסור להסיר הפרעוש מבגדיו משום איסור מוקצה ותי' מידי דהוי אקוץ ברה""ר, ופמ""ג תי' משום גרף של רעי, ש""מ דלא אמרינן הסברא דמעשה ניקוי להתיר איסור מוקצה, ויתכן דה""נ שייך ההיתר דגרף של רעי}]"	סימן שב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו התנאים להתיר קיפול בגדים בשבת?	"1) לצורך שבת ללובשם היום<br>2) ע""י אדם אחד [דבשנים מתפשטין הקמטין ונראה כמתקן מנא (מ""ב ס""ק י""ד)]<br>3) חדשים [דהיינו דעדיין לא נתכבסו וקשים הם ואין ממהרין לקמוט וממילא אינו תיקון כ""כ (מ""ב ס""ק ט""ו)]<br>4) לבנים [דבצבעונים הקיפול מתקן יותר (מ""ב ס""ק ט""ז)]<br>5) אין לו אחר להחליף"	סימן שב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אם מקפל על הספסל?	"הוי כשני בני אדם ואסור (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן שב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו 1) בגד חול 2) בגד שבת אחר אבל אינו יפה כזה?	"1) מקרי שאין לו להחליף דאמרינן בגמ' דדוקא בית רבן גמליאל לא היו מקפלין מפני שהיו להם בגדים אחרים, ואם איתא דאפי' בגדי חול מקרי יש לו להחליף הרי כו""ע יש להם בגדי חול (שעה""צ ס""ק י""ז) 2) תוס' (שבת קי""ג ע""א) מסתפקים בזה (ב""י), ואזלינן לחומרא דמקרי יש לו להחליף (מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן שב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו מקפלו כסדר קיפולו הראשון?	"המרדכי מקיל לגמרי דאינו נחשב כתיקון כלל ומותר אפי' לצורך מחר [דלא כחיי""א דמחמיר לצורך מחר, ואולי מפני שבזה חושש לדעה ראשונה (שעה""צ ס""ק כ')] {ונראה לפרש דאינו נחשב כטירחא לצורך חול דנתקלקל הטלית במקצת ע""י הקמטים וא""כ הוי דבר שא""א לעשות למחר ומש""ה מותר מיד, ואפ""ה על קיפולו הראשון אסור דנראה כמלאכה, וכבר הארכתי בזה במקום אחר}, ואע""פ שכתב השו""ע דנראין דבריו מ""מ כתב המחה""ש דיש מקום להחמיר כדעה ראשונה דס""ל דאסור לקפלו כלל [ומש""ה אמרינן בסי' י""ד דמותר להשתמש בטליתו של חבירו שלא מדעתו דניחא ליה לאיניש למעביד מצוה בממוניה ובלבד שיקפילנה אח""כ, אבל בשבת א""צ לקפלו כלל דניחא ליה לבעלים לחוש לדעה ראשונה כאן], וכ""כ המ""ב (ס""ק י""ט) דעדיף להחמיר כדעה ראשונה שלא לקפלו כלל [אלא אם מקיים כל התנאים (שעה""צ ס""ק כ""א)] [וחידש הארחות שבת (ח""א פי""ג הע' קל""ב) דאפי' להמחה""ש מותר לקפל טליתו באופן שאינו מדויק כלל דפעולה זו אינה מפשטת הקמטים כלל {ויש לעיין בזה}]"	סימן שב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא לימוד זכות על אלו שמקפלים בגדיהם על קיפולו הראשון?	"כתב הכל בו שבזה""ז נוהגין להקל בקיפול בגדים שאין אנו מקפידין כ""כ לפשט הקמטים כמו שהיו מקפידין בזמנם (ב""י, באר הגולה, ערוה""ש סעי' י""ב), ויש עוד לימוד זכות בערוה""ש (סעי' י') דאינו אסור בקיפול פשוט אלא בקיפול כמעשה אומנות"	סימן שב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקפל טליתו אחר תפילה?	"כיון שאין בדעתו להתעטף עוד בו הוי כמי שיש לו להחליף ואסור לקפלו על קיפולו הראשון (שבלי הלקט, מג""א ס""ק ו'), ולפי המרדכי מותר לקפלו שלא כסדר קיפולו {ונראה דבטליתו של ביהכ""נ אחר שחרית מותר לקפלו אם צריכים להשתמש בה למנחה, ודוקא אם עדיין לא נתכבסה אותה טלית מעולם}"	סימן שב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לקפל טליתו [חדשה לבנה ע""י אדם אחד] מיו""ט לשבת?"	"כתב רע""א דכיון דקדושת שבת עדיף מקדושת יו""ט מותר להכן מיו""ט לשבת בלא עירוב תבשילין וכמ""ש שחלבי שבת קריבין ביו""ט (שבת קי""ד), אבל הביא שהא""ר הביא ממהרש""ל שחולק עליו וס""ל דאינו מותר אלא ע""י עירוב תבשילין, והמ""ב (ס""ק י""ז) אינו מכריע ביניהם, אבל בשעה""צ (ס""ק כ""ג) סותם כרע""א {ובאמת דברי הא""ר צ""ע בתרתי, חדא דרע""א הביא ראיה מגמ' מפורשת (שבת קי""ד) דכל דבר שמותר לעשות בשבת מותר לעשות ביו""ט לצורך שבת בלא עירוב תבשילין, ועוד כתב הרמ""א לקמן (סי' תקכ""ח) דקיי""ל כהר""ן דלא מהני עירוב תבשילין אלא במידי דאכילה [ועוד הקשה בני אברהם (פי""ב הע' ד') דהא""ר הביא זה ממהרש""ל, וביש""ש (ביצה פ""ב) הביא שיטת הר""ן], ועי' מש""כ שם, וע""ע מש""כ בסי' תרס""ז}"	סימן שב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מציעין מטות 1) מיו""ט לשבת 2) מליל שבת ליום השבת 3) מיום השבת למוצאי שבת 4) מיום השבת ליום השבת?"	"1) לרע""א מותר אפי' בלא עירוב תבשילין (שעה""צ ס""ק כ""ג) [ולפי הא""ר צריך עירוב תבשילין] 2) מותר כדי לישן או ליסב עליו [ואיתא בתוספתא דמציעין עשר מטות שאם ירצה מיסב באחת מהן (שעה""צ ס""ק כ""ב) {וכ""כ המ""ב לקמן (סי' שכ""ג ס""ק כ""ו) בשם המג""א דמותר להדיח עשר כוסות וא""צ אלא אחת}], אבל לכתחילה ראוי להציע המטה מבעוד יום (מג""א ס""ק ו' בשם האגודה) {וכמ""ש לעיל סי' רס""ב} 3) אסור משום טירחא לצורך חול, אבל אם הוא דר באותו חדר ואיכא בזיון ודבר מגונה מותר להציעו דהוי לצורך שבת [ודלא כבאר שבע דאוסר אפי' בכי האי גוונא] (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""ט), ויש עוד לימוד זכות מערוה""ש (סעי' י""ג) דהצעות שלנו לא מקרי תיקון וכמ""ש הכל בו לגבי קיפול 4) השלמת חיים (סי' קפ""ז - קפ""ח) מקיל, והא דקתני בתוספתא (פי""ג) דאסור יש להגיה ע""פ החזון יחזקאל, ולענ""ד צ""ע דמפורש בגמ' (שבת קי""ד) דר""ע ס""ל דאסור להכן מיוה""כ לשבת דקדושתם שוות ורק לר' ישמעאל מותר דס""ל דקדושת שבת עדיף מקדושת יוה""כ"	סימן שב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם כובעו נתקמט, האם מותר לתקן הקיפולים בו?	"{נראה שמותר שאין זה פישוט הקמטים אלא צורת הכובע, וכ""כ הארחות שבת (ח""א פי""ג סעי' פ""ד), וכמ""כ מותר לסדר צווארון של בגד עליון דמותר להעמיד בגד במצב הרגיל לשימושו (פסק""ת אות י'), ונראה דכמו כן מותר לקפל shirt cuffs ליתן בתוכו cufflinks דאין איסור לעשות קיפול אלא לפשוט הקמטים וכאן ליכא פישוט קמטים}"	סימן שב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נותנין כלים במכבש בשבת?	"לא דהוי לצורך חול (משנה עם רש""י שבת קמ""א ע""א, מ""ב ס""ק כ'), ומשמע דלצורך שבת מותר, אכן השפת אמת (שם) פירש דאסור משום מתקן מנא, והרש""ש (שם) פי' שאסור שמא יתקע ולפיכך יש להחמיר אפי' לצורך שבת (פסק""ת אות י""ט)"	סימן שב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם נוטלים כלים ממכבש 1) בעה""ב 2) אומן?"	"1) מותר לצורך שבת 2) אסור, לפי הטור ושו""ע משום שהוא דומה לאיסור סתירה [דתחוב בחזקה על מכבש של אומן], ולפי הרמב""ם אסור מפני שצריך לטלטל המכבש והוא מוקצה מחמת חסרון כיס"	סימן שב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה מותר מערב שבת?	"תנן במתני' דר' יהודה מתיר כשהוא מותר מערב שבת, והטור ס""ל דליכא מח' בין ת""ק ור' יהודה בזה, אבל הרמב""ם לא הביא היתר זה וס""ל דהת""ק חולק על ר' יהודה בזה וקיי""ל כת""ק. להלכה, השו""ע כתב דשל אומן אסור משום סותר, ויש מח' בין המג""א וגר""א בפשט בהשו""ע, המג""א (ס""ק ז') ס""ל דהשו""ע פסק כהרמב""ם דהת""ק חולק על ר' יהודה וס""ל דאסור אפי' אם מותר מאתמול אלא דס""ל דאסור מטעם סתירת כלי כהטור ולא משום מוקצה כטעם הרמב""ם, וביאר רע""א יותר דפשוט דאם הותר כולו מבעוד יום לכו""ע מותר ליטלו ממנו, ורק אם הותר מקצתו פליגי בה ת""ק ור' יהודה, והת""ק גוזר אטו לא הותר כלל מבעוד יום דאסור משום סותר [לפי טעם הטור] א""נ כיון שלא הותר כולו צריך לטלטל המכבש וזה אסור משום איסור מוקצה [לפי הרמב""ם] [והפמ""ג (א""א ס""ק ז') חידש בפשט במג""א דלפי הרמב""ם אסור אפי' אם לא צריך לטלטל המכבש כלל אלא ס""ל דבמוקצה מחמת חסרון כיס אסור אפי' טלטול מן הצד לצורך דבר המותר והוי חמור טפי ממוקצה מחמת גופו, וחידוש גדול הוא, ואינו כהבנת רע""א בדעת המג""א], אבל הגר""א (ס""ק ט""ו) ס""ל דהשו""ע ס""ל כהטור דהת""ק אינו חולק על ר' יהודה ומודה דאם היה מותר מאתמול [אפי' במקצת] מותר ליטלו, והמ""ב (ס""ק כ""א) אינו מכריע ביניהם אלא כתב דאם הותר כולו מערב שבת מותר ליטלו ממנו אבל אם הותר רק מקצתו לפי המג""א אסור ולפי הגר""א מותר."	סימן שב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשפשף הבגד אחר הכביסה?	"אם כוונתו לרככו מותר [אע""פ שהוא פס""ר דמצחצחו], אבל אם כוונתו לצחצחו אסור [ואין נפק""מ בין כלי פשתן לשאר בגדים (ביה""ל ד""ה דינן)] {והנה, הריטב""א (שבת ק""מ ע""א) ביאר הא דאמרינן לרכוכי קא מכוין היינו עיקר מעשה שלו אע""פ דהוא ג""כ מולד חיורא בבגד, אבל א""כ יהא מותר אפי' כשהוא מכוין לצחצחו, אלא נראה לפרש ע""פ הגר""א (מובא בביה""ל לקמן סי' שי""ט סעי' י') דלשרייתו זהו כיבוסו בעי כוונה דומיא דמכה בפטיש אליבא דמגיד משנה דבעי כוונה, וממילא ה""נ מצי למימר דבעי כוונה לצחצחו}"	סימן שב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכלי פשתן?	"הב""י הביא משבלי הלקט דאוסר כל כלי פשתן [מפני שהם קשים וריכוכן זהו ליבונן (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""ה)], אבל מרש""י מבואר דחלוק של פשתן מותר (שעה""צ ס""ק ל""א), וכן פסק המ""ב (ס""ק כ""ה) דבחלוק של פשתן מותר מפני שהוא מלבוש תחתון ואינו נראה מבחוץ ומסתמא מכוין לרככו [והמג""א (שם) כתב דנוהגין להקל שלא כשבלי הלקט, ותמה הא""ר על מנהג זה, וכתב הביה""ל (ד""ה ושאר) דאין להקל אלא בחלוק וכמ""ש, ואולי כוונת המג""א הוא דוקא בשאר בגדים שאינם של פשתן, אמנם ביאר הערוה""ש (סעי' ט""ו) פשט במג""א דבכיבוס שלנו אין הבגד מלובן עד שיהיה מגוהץ וא""כ ליכא איסור לכסכס הבגד בידים]"	סימן שב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לרכך הבגדים ע""י כלים?"	"אסור להשתמש בכלים לזה (מ""ב ס""ק כ""ב), ואינו מותר אלא בחול המועד (שעה""צ ס""ק כ""ז)"	סימן שב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקנח טיט מעל רגליו?	"בגמ' (שבת קמ""א ע""א) מצינו ד' שיטות אם מותר לקנחו על הכותל [הטעם לאסור משום מוסיף על הבנין] או בקרקע [הטעם לאסור משום גזירה שמא ישווה גומות], ולהלכה, הרי""ף הביא יש אומרים דמחמיר בשניהם, הבה""ג ורמב""ם מחמירים בקרקע ומקילין בכותל, והרא""ש והטור מקילין בשניהם, והשו""ע סותם כהרמב""ם והביא הרי""ף ביש מי שאוסר, והרמ""א הביא הרא""ש דמקיל בשניהם, ולמעשה הט""ז (ס""ק ג') הכריע כהמקילין דהוי איסור דרבנן, אבל המ""ב (ס""ק כ""ח) הביא דיש מחמירין ומכריע דבכותל בודאי יש להקל [ובפרט בזה""ז אינו נראה כמוסיף על הבנין כלל (שלחן שלמה ס""ק י""ב)]."	סימן שב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה מקומות מותר לכו""ע?"	"1) קורה<br>2) אבן [וחידש השעה""צ (ס""ק ל""ה) דדוקא אם היא אבן גדולה שלא יתנדנד ע""י קינוחו {וצ""ע דהמ""ב מקיל בטלטול בגופו (ביה""ל ס""ס רס""ו), ואפי' אם זה נחשב כטלטול מן הצד הרי הוא לצורך דבר המותר, ותי' שו""ת אז נדברו (סי' כ""א) דכיון שהדרך הוא לקנח ברגלו נחשב כטלטול ביד, וגם זה צ""ע דמבואר במ""ב לקמן (סי' ש""ח ס""ק פ""ב) דמותר לישב על אבן אפי' אם מזיזו ממקומו, ואפשר דאין דרכו כ""כ לישב על אבנים, ומה שמצינו בשעה""צ לקמן (סי' של""ז ס""ק ז') דטלטול עפר ע""י מכבדת נחשב טלטול מן הצד לצורך שבת ומותר, יש לחלק בין טלטול מן הצד וטלטול בגופו, ועדיין צ""ע בכל זה}]<br>3) כותל של עץ (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק כ""ז) [אבל המחה""ש הביא מתוספת שבת דמחמיר בכותל של עץ דבזמנו נהגו לבנות בזה עם טיט {ופשוט דהכל לפי המקום והזמן}]<br>4) ע""י חרס [שאינו מוקצה] (רבינו ירוחם, רמ""א)<br>5) חידודי מדרגות (מ""ב ס""ק כ""ו)"	סימן שב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי אסור לקנח ע""ג קרקע לכו""ע?"	"כשהוא משווה גומות ממש (מ""ב ס""ק כ""ח)"	סימן שב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בטיט יבש שעל בשרו?	"משום צערא דגופא יש להקל לקנחו בכותל [אע""פ שיש בו חשש טוחן] או לרחצו במים [דהוי גיבול כלאחר יד] (ביה""ל ד""ה או)"	סימן שב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לגרד מנעליו 1) ע""ג קרקע וכותל 2) ע""ג ברזל?"	"1) המהר""י אבוהב מחמיר שלא לקנח על כל דבר מפני חשש ממחק, אבל הב""י חולק עליו דאינו פס""ר, וכן מקיל הרמ""א, אבל המג""א (ס""ק ט') הביא הב""ח דמחמיר כהמהר""י אבוהב, אמנם הביה""ל (ד""ה או) הביא מרדכי דמקיל, ולמעשה מקיל בטיט לח, ואפי' בטיט יבש אין למחות ביד המקילין אלא צריך ליזהר מאיסור טוחן 2) הט""ז (ס""ק ג') ס""ל דאינו אסור אלא כשהוא חד [וכן נהג המהרי""ל (מובא במג""א ס""ק י""ז) לקנח מנעליו על ברזל עב ורחב], אבל המג""א (ס""ק י""ז) מחמיר אפי' בעב ורחב, והכריע המ""ב (ס""ק כ""ו) דמותר אם הוא מקנח בנחת, ובפרט בטיט לח בצירוף שיטת הכל בו (שעה""צ ס""ק ל""ד)"	סימן שב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יש טיט על בגדו?	"מותר לשפשפו בפנים [דכיון שאינו מלבנו במים אינו ליבון גמור, ובפנים אינו מוכחא מילתא לאתחזויי כמלבן (רש""י)] {ומלשון מ""ב (ס""ק ל""ב) ""ומשפשף זה בזה"" משמע דמותר לכפול הבגד על עצמו ולשפשף, ודלא כספר ל""ט מלאכות מהרב ריביאט שליט""א דאינו מקיל לכפול הבגד על עצמו} א""נ יכול לגררו מבחוץ בצפורן או בסכין [בגב הסכין, ואפשר דאפי' בחוד הסכין (ב""י, מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק ל""ד, שעה""צ ס""ק מ""ב)] {ופשוט דמיירי כשהוא מקפיד דאם אינו מקפיד מותר אפי' לשפשפו מבחוץ}"	סימן שב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי רש""י דאסור בניעור אבק, למה כאן התיר?"	"כן הקשה רע""א, ותי' השעה""צ (ס""ק מ""א) דהכא נשאר רושם ואינו מצחצח הבגד"	סימן שב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין ממשות טיט על בגדו?	"הט""ז (ס""ק ו') מקיל אם מגררו בצפורן או מכסכסו מבפנים, אבל השיג עליו המ""ב (ס""ק ל""ו, ביה""ל ד""ה דהוי) כיון שאינו מסיר ממשות הטיט אלא הוא מצחצח גוף הבגד הרי זה דומה לסעי' ה' דמצחצח הבגד ואסור, וכל ההיתר לכסכסו מבפנים היינו רק אם נשאר רושם, אכן הערוה""ש (סעי' ט""ז) מקיל כהט""ז"	סימן שב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין מיני בגדים?	"השבלי הלקט הביא מר""ת דדוקא בשל פשתן אסור ולא בשל צמר ומשי, אבל המג""א (ס""ק ט""ז) מדייק מסתימת המחבר דכל מיני בגדים אסורים, וכ""כ המ""ב (ס""ק ל""א) [דדוקא לגבי צחצוח הבגד אמרינן לעיל דשל פשתן חמירי טפי משא""כ לגבי לכלוך בטיט אין נפק""מ (ביה""ל ד""ה טיט)]"	סימן שב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בטיט יבש?	"הרבינו פרץ הביא מתוספות [של רבינו יהודה, ולא מתוספתא (שעה""צ ס""ק מ""ג)] דבטיט יבש אסור משום טוחן [ואע""פ שהוא מלאכה שא""צ לגופה {פס""ר דלא ניחא ליה} מ""מ אסור הוא מדרבנן (טור, מג""א ס""ק ט""ז, מ""ב ס""ק ל""ו)], ומותר ע""י עכו""ם דהוי שבות דשבות במקום כבוד הבריות (מ""ב שם, שעה""צ ס""ק מ""ד) {וצ""ל דאין זה כבוד הבריות גמור ומש""ה צריך ב' שבותים ולא סגי בשבות אחד, ועוד ש""מ דפס""ר דלנ""ל אינו הותרה ע""י עכו""ם אלא נחשב כשבות דשבות ומותר לצורך מצוה וכדומה} [ועי' להלן דמבואר דהכל בו חולק על הרבינו פרץ, ואפשר דס""ל כרע""א בסמוך דס""ל דאין בו איסור טוחן מפני אין טוחן אחר טוחן א""נ כמ""ש הערוה""ש (סעי' ט""ז) דהאיסור טוחן הוא חומרא בעלמא דאינו מין טחינה]"	סימן שב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור משום טוחן, לימא אין טוחן אחר טוחן?	"כן הקשה רע""א, ויש בזה כמה תירוצים:<br>1) יש מתרצין דכיון שתחילת עשייתן היתה עפר ולא היה נטחן מעולם לא אמרינן אין טוחן אחר טוחן<br>2) החזו""א (או""ח סי' נ""ז) תי' דכיון שלא נתחבר ע""י בני אדם לא אמרינן אין טוחן אחר טוחן<br>3) הקצות השלחן (סי' קכ""ט בדה""ש ס""ק ט""ז) הביא תירוץ בשם ספר טל אורות שדוקא באוכלים אמרינן אין טוחן אחר טוחן, וכעין זה באגלי טל (טוחן אות ט') דדוקא בגידולי קרקע ולא בקרקע עצמו."	סימן שב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מגרדין מנעלים בסכין?	"איתא בגמ' (שבת קמ""א ע""ב) דאין מגרדין מנעלים אפי' בגב הסכין מפני שהוא ממחק [ואפי' אם יש עליו טיט אסור דמ""מ הוי פס""ר (מ""ב ס""ק ל""ז)]"	סימן שב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקנח מנעליו על ברזל עב ורחב?	"המהרי""ל נהג להקל, אבל המג""א (ס""ק י""ז) מחמיר אף בזה, והכריע המ""ב לעיל (ס""ק כ""ו) דיש להקל בטיט הלח ובנחת"	סימן שב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בטיט הלח?	"הב""י הביא שהכל בו מקיל בטיט הלח [לפי הרמב""ם משום דלית ביה איסור ליבון דאינו מתקן המנעל כ""כ, ולפי רש""י לית ביה איסור ממחק דא""צ לגרר בחוזק (ביה""ל ד""ה אין)], אבל כתב הב""י דאין זה כרבינו פרץ הנ""ל, דמבואר בגמ' דיש דבר שמותר לעשות בבגדים ואסור במנעלים, והנה לפי הכל בו על כרחך מיירי בטיט יבש דאילו בטיט הלח מותר אפי' במנעלים, ולפי הרבינו פרץ על כרחך מיירי בטיט הלח דאילו בטיט יבש אסור אפי' בבגדים משום איסור טוחן (ביה""ל שם), ולמעשה יש להקל כהכל בו בטיט הלח עם עוד צירוף כגון שהוא מקנח בנחת או מקנח בכותל (ביה""ל שם, מ""ב ס""ק כ""ו)"	סימן שב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיסור ליבון, מהו 1) האב מלאכה 2) התולדה?	"1) להתלבן כל בגד [וה""ה להניח חתיכת בגד בחמה [במקום יד סולדת בו (מג""א סי' ש""א ס""ק נ""ז), ועי' שש""כ (פט""ו הע' ל""א)] וזורק עליו מים כדי שתתלבן (תפארת ישראל)], ושיעורו כסיט כפול [לרש""י ב' טפחים, לרמב""ם ד' טפחים] 2) כיבוס בגדים, בבגדים זהו אפי' בשרייתם [ולפלא למה אינו מובא ברמב""ם (שעה""צ ס""ק נ""ג)], בעורות זהו דוקא ע""י שפשוף [לפי רוב ראשונים זהו דוקא בעורות רכין, אבל השאלתות פסק כאחרים דס""ל דעובר אפי' בעורות קשין] (מ""ב ס""ק ל""ט), והביה""ל (ד""ה אבל) מאריך להוכיח שאפי' בעורות קשין יש איסור דרבנן לכבס בלא כסכוס [דהיינו שחופף היטב במים את מקום הלכלוך] ומצדד דאפשר דבעורות רכין יש בזה איסור דאורייתא, ובכלי עץ מותר אפי' לשפשף (מ""ב ס""ק מ""א), והערוה""ש (סעי' י""ח) ס""ל דבעורות קשין ליכא כיבוס כלל."	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנן במתני' (שבת קמ""ו) דאסור לשטוח בגד בחמה מפני מראית העין, תיפוק ליה משום מלבן?"	"1) אינו מכוין למלבן [והביה""ל (ד""ה מותר) מדחה תירוץ זה דהוי פס""ר {וצ""ע דראינו בסעי' ה' דמלאכת מלבן תלוי בכוונה, ואפי' אם הוא פס""ר הוא מותר, ותי' ר""י באק דיש חילוקי דיני כיבוס, דראינו בסחיטה מטעם כיבוס שהוא אסור אפי' כשאינו מקפיד ורק בניעור יש נפק""מ אם הוא מקפיד ועל כרחך בכיבוס גמור אין נפק""מ אם הוא מקפיד, וה""נ לגבי כסכוס הבגד יש נפק""מ אם הוא מכוין לצחצחו או לרככו שאין זה כיבוס גמור משא""כ כשהוא מתלבן הבגד בחמה שהוא אב מלאכה זהו כיבוס גמור}]<br>2) המשנה מיירי בכלים שאינם של פשתן [ודחה הביה""ל דזה דוחק דהמשנה סתמא קתני]<br>3) לא הוי מלבן אלא בכלי פשתן חדשים שדרך ללבנו באופן זה [אבל ממרדכי משמע דעובר על מלבן אפי' בישנים], והביא ראיה מירושלמי באמיינטון דעובר על ליבון כשמלבנו באור דזהו דרכו "	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש 1) כיבוס 2) סחיטה, על שערות ועור?	"1) מבואר מגמ' זבחים דיש כיבוס על עור [ע""י כסכוס], ולגבי שערות הוכיח הביה""ל (ד""ה אסור) דשערות נכלל בשק ומבואר בזבחים שיש איסור כיבוס על שק [והקשה הביה""ל מגמ' שבת (נ' ע""ב) בחופף שערות בשבת דמשמע דליכא איסור כיבוס בשערות, ועל כרחך צריך לומר דשאני התם דהשערות מחוברות להגוף, אבל א""כ מאי קפריך בדף קכ""ח בסחיטה בשערות מחוברות הרי אם אין כיבוס אין סחיטה [לפי הרמב""ם דס""ל סחיטה מטעם כיבוס לחוד ולא מטעם דש], והביה""ל מציע דאולי זהו תירוצא של הגמ' דאין סחיטה בשער מפני שהוא מחובר, אבל מסתימת הרמב""ם אינו משמע כן, וצ""ע {וקושיא זו דוקא בשיטת הרמב""ם אבל לדידן דיש עוד איסור סחיטה מטעם דש מצי למימר דפריך מטעם דש}] 2) כתב הרמב""ם דליכא סחיטה בשערות ועור מן התורה, והכסף משנה הביא מקור לשערות מגמ' שבת (קכ""ח ע""ב) דאמרינן אין סחיטה בשער, והביה""ל כתב דכי היכי דליכא סחיטה בשער אע""פ שיש בו איסור כיבוס היינו משום שהוא דבר קשה, ה""ה לגבי עור דאע""פ שיש בו איסור כיבוס מ""מ לית ביה איסור סחיטה "	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לאדם לילך במים לקבל פני רבו, תיפוק ליה דאסור משום שרייתו זהו כיבוסו?	"1) תרצו תוס' (שבת קי""א ע""ב) דאם ליכא טינוף על בגדיו ליכא שרייתו זהו כיבוסו<br>2) ועוד תרצו תוס' דזהו דרך לכלוך ולא דרך נקיון {דמיירי במים שאינם נקיים}<br>3) המהר""ם מרוטנבארק ס""ל דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו אלא בכלי פשתן ולא בשאר כלים [והטור תמה עליו דלא מצינו חילוק בגמ' אלא בין בגד לעור], וכעין זה תירץ היראים דמיירי בבגדי עור (מ""ב עו""ה הע' קנ""ח)"	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור כיבוס על בגדים נקיים?	"איתא בגמ' שבת (ק""כ ע""א) טלית שאחז האור מצד אחד נותנין עליה מים מצד אחר, וכתבו תוס' בשם הרשב""ם דלאו דוקא על הטלית ממש דשרייתו זהו כיבוסו, אבל הרא""ש ס""ל דמותר ליתן המים על הבגד ממש ואפי' אם הושחר הבגד מחמת לבישה או תשמיש כיון שאין עליו שום טינוף [אבל על רוק או מי רגלים וצואה אסור (מ""ב ס""ק מ""ג, שעה""צ ס""ק ס""ב)], ותוס' לעיל (קי""א ע""ב) הזכירו סברא זו דכשאין עליו שום טינוף מותר, אבל אח""כ הביא היתר דר""ת דדרך לכלוך, וביאר הב""י דתוס' חזרו מתירוץ קמא וס""ל דאסור אפי' כשאין עליו שום טינוף, וכן נקט הטור לקמן (סי' של""ד) דכתב דמותר ליתן יין על הבגד שאחז בה אור ולא מים משום איסור כיבוס. להלכה, הרמ""א סותם להקל כהרא""ש [אבל אם מכוין בנתינת מים לכבסו אפי' במים מועטים אסור (מ""ב ס""ק מ""ו)], אבל הביא דיש אוסרים כתוס' דאסור אפי' כשאין עליו טינוף [והמחבר כתב שאסור אם יש עליו לכלוך, ומשמע דמקיל אם אין עליו לכלוך, אבל התוספת שבת והגר""א משמע דס""ל דהמחבר מחמיר ולישנא דמתני' נקט], ואע""פ שהגר""א והא""ר פסקו כדעה ראשונה להקל, מ""מ כיון שיש כמה ראשונים שמחמירים יש להחמיר בשל תורה (מ""ב ס""ק מ""ח, ביה""ל ד""ה שיש), וכן נקט הערוה""ש (סעי' י""ט) להחמיר"	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים מרובים?	"אפי' להמקילין כשאין עליו טינוף היינו דוקא במים מועטים אבל במים מרובים חיישינן שמא יסחוט (וכן ראינו מ""ב לעיל סי' ש""א ס""ק קע""א), אבל כתב המג""א (ס""ק י""ט) דזהו דוקא בבגד שהוא מקפיד על מימיו אבל בגד שאינו מקפיד על מימיו מותר אפי' במים מרובים וכמ""ש לעיל (סי' ש""א סעי' מ""ו) (מ""ב ס""ק מ""ז), אכן, הערוה""ש (סעי' י""ט) השיג עליו דהתם מיירי לטלטלו לאחר שנפל במים אבל מהי""ת דמותר ליתן עליו מים מרובים כשאינו מקפיד עליו {ולא הבנתי קושייתו הרי שיטה זו ס""ל דלא אמרינן שרייתן זהו כיבוסן בבגדים מכובסים אלא שיש חשש סחיטה במים מרובים, ושפיר מצי ללמוד משם דלא חיישינן לסחיטה בבגד שאינו מקפיד עליו}"	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבגד נקי לגמרי?	"הגר""ז (סעי' כ""א) מחמיר, והאבני נזר (או""ח סי' קנ""ט אות י') מקיל"	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקנח ידיו רטובות דרך לכלוך?	"כתבו תוס' (שבת קי""א ע""ב) היתר זה אפי' במים מרובים, אבל יש מפקפקין על היתר זה וס""ל דצריך לנגב ידיו בכח תחילה ורק במים מועטים מותר, וכ""כ היראים [והיראים ס""ל דהאיש שהלך לקבל פני רבו היה לובש בגדי עור], ולפיכך כתב המחבר דטוב לנגבם בכח ולהסיר מהם המים כפי יכלתו קודם שיקנחם במפה [דאין אנו בקיאים איזה מקרי מעט מים (מ""ב ס""ק נ')] [ועי' מש""כ בסמוך דזהו דוקא בבגד פשתן], והרמ""א הביא המקילין בדרך לכלוך אפי' במים מרובים, אבל כתב המג""א (ס""ק כ""ב) דזהו דוקא בבגד שאינו מקפיד על מימיו אבל אם מקפיד על מימיו אינו מותר אלא במים מועטים (פמ""ג א""א ס""ק כ""ב, מ""ב ס""ק נ""א)"	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנגב ידיו דרך לכלוך אם יש לכלוך על המפה?	"לפי הרא""ש ודעימיה דמקיל במפה שאין עליו לכלוך ס""ל להפמ""ג ועולת שבת דאם יש עליו לכלוך אסור אפי' דרך לכלוך אבל הביה""ל (ד""ה שאין) מסתפק בדבר זה, אבל לפי הרשב""ם ודעימיה דמחמיר אפי' כשאין עליו לכלוך בודאי מקיל בדרך לכלוך אפי' יש עליו לכלוך (פמ""ג, ביה""ל ד""ה דלא)"	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לנגב את ידיו באלונטית?	"מבואר במשנה דמותר לעשרה בני אדם לנגב את עצמם באלונטית אחת [ומסתמא זה נחשב כמים מרובים], והרא""ש ס""ל דמותר מפני שהוא בגד שאין בו לכלוך, ותוס' ס""ל דמותר מפני שהוא דרך לכלוך, אבל לפי המהר""ם מרוטנבארק ויראים צ""ל דמותר מפני שהוא של צמר ולא פשתן (ב""ח, דרישה ס""ק ה', גר""א ס""ק ל""ח) {ולפי""ז נמצא דאין צריך להחמיר לנגב את ידיו בכח קודם שמנגבם על מפה של צמר גפן בזה""ז דממ""נ מותר, וצ""ע על סתימת המ""ב דלא הדגיש דהמחבר מיירי דוקא בשל פשתן}"	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם מחמת התינוק נפל 1) מים רגלים 2) צואה, על בגדו?	"1) כתב הב""י דאסור ליטול ידיו על גבי הבגד [דהוי פס""ר לשרייתו זהו כיבוסו (מ""ב ס""ק נ""ה)] אבל יכול לקנח ידיו על הבגד דרך לכלוך ויבטל המי רגלים [והקשה המג""א (ס""ק כ""ה) דהרי צריך רביעית מים לבטלו, ותי' דכיון שאינו בעין אלא טופח סגי במועט, וזהו המג""א לשיטתו (סי' ע""ז) דס""ל דלעולם בעי רביעית כדי לבטלו, אבל המ""ב לעיל (סי' ע""ז ס""ק ז') הביא החכם צבי דס""ל דבפחות מרביעית סגי בביטול ברוב ה""נ בטל ברוב (וכ""כ השע""ת ס""ק נ""ד), ויתכן דזהו נמי כוונת הב""י], וגם אין כוונתו ללבן אלא לבטל המי רגלים (טור, מ""ב ס""ק נ""ג) [ואע""פ שהר""י בתוס' (שבת קי""א ע""ב) חולק על ר""ת וס""ל דאין זה מקרי דרך לכלוך, מ""מ כתב הב""י דכיון שאינו מובא ברא""ש ש""מ דלא ס""ל כר""י אלא כר""ת, אכן השע""ת (ס""ק נ""ד) כתב דכיון דיש מחמירים [דהיינו הר""י] טוב לעשותו ע""י עכו""ם] 2) אסור לנגב ידיו עליו אע""פ שהוא דרך לכלוך מ""מ כיבוס גמור הוא [דאינו דומה למי רגלים דלא היה מאוס כ""כ, ועוד התם כוונתו היתה רק לבטלו] (מג""א ס""ק כ""ד, מ""ב ס""ק נ""ג)"	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא נחשב כמתקן בשבת וכמ""ש לקמן (סי' שכ""ג) לגבי ביטול איסור?"	"תי' השע""ת (ס""ק נ""ד) דהתם הוא מתקן ההיתר משא""כ הכא אינו מתקן דבר אלא מסיר המי רגלים וכמסיר גרף של רעי דמי"	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליקח תינוק בחיקו בשבת?	"כתב הספר חסידים אין ליקח תינוק בשבת פן ישתין עליו (מג""א ס""ק כ""ג, מ""ב ס""ק נ""ה, מ""ב לעיל סי' רס""ב)"	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בגדים שרויים במים מבעוד יום?	"מותר להוסיף בו מים בשבת כל זמן שהמים עולים למעלה מהבגדים (מ""ב ס""ק נ""ה)"	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לרחוץ תינוק על מטפחת ביו""ט?"	"כתב הביה""ל (ד""ה דלא) דיש לצרף ההיתרים דמכובס כבר, וגם אפשר שהוא דרך לכלוך, ועוד הוא מלאכה שא""צ לגופה לצורך תינוק שרגיל ברחיצה דהוי כמו חולה שאין בו סכנה [וצ""ע דמבואר ממשנה שאין מכבין נר לצורך חולה דלא מתירין מלאכה שא""צ לגופה לצורך חולה, ואפי' צירוף אינו (ר""י באק) {ואפשר דבאמת הוא פס""ר דלנ""ל דהוא אינו מכוין לכבסו כלל, (וכ""כ שלחן שלמה ס""ק י""ט אות ג')}], אולם הביה""ל (ד""ה דלא) מסיים דעדיף טפי אם נתנו לתוך המים ע""י עכו""ם [ואם המטפחת מלוכלך אע""פ שהפמ""ג מקיל דאינו מכוין להכיבוס, אינו נראה להביה""ל להקל אלא ע""י עכו""ם]"	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשפוך vinegar על מנעלים להסיר הכתם של מלח?	"{נראה דיש לעיין לגבי שרייתו זהו כיבוסו וכן לגבי איסור עיבוד, אבל ודאי יש לאסור מצד איסור צביעה וכמ""ש במ""ב לקמן (סי' שכ""ז ס""ק י""ב)}"	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכיבוס על פלאסדיק 1) קשה כגון כלים חד פעמי 2) רכה שאינו ארוג (כגון מפה) 2) שארוג (כגון shirt)?	"1) ליכא כיבוס כלל (פסק""ת אות כ""ג) 2) כתב האג""מ (יו""ד ח""ב סי' ע""ו, או""ח ח""ה סי' י""ח) דמדינא אין בה כיבוס כלל, אבל יש להחמיר בה כעור כיון שאין דין זה מפורש 3) יש להחמיר בה כבגד (רשז""א, שבט הלוי, אור לציון, חוט שני)"	סימן שב סעיף ט-י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שנתלכלך ידיו בטיט?	"לא יקנחם על מפה שדרכו לקנחם עליו בחול [מתוספתא משמע הטעם מפני עובדין דחול, אבל הרמב""ם ביאר מפני חשש כיבוס (ערוה""ש סעי' כ""ב)], והוסיף המ""ב (ס""ק נ""ז) דה""ה שמותר לקנחם על מפה שאינו מקפיד עליו, אכן כתב הערוה""ש (שם) דבזה""ז אין נזהרין בזה משום דאין דרכה לכבס מיד כשנטנפת אלא עד שמתקבץ הרבה דברים שצריכים כיבוס"	סימן שב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם זנב הסוס המחובר לסוס מוקצה?	"איתא בתוספתא דמותר לקנחם על זנב הסוס, וכתב התוספת שבת דהיינו בתלוש דאילו במחובר הרי בעלי חיים מוקצים, והשיג עליו הביה""ל (ד""ה מקנחה) דסתימת הפוסקים משמע דמותר אפי' במחובר, ועוד איתא בתוספתא זנב שועל ושער שועל ולפי התוספת שבת חדא מילתא היא, אלא צ""ל דרק הגוף הבעל חיים מוקצה ולא השער המחובר להם {ויש לפרש דבעצם בעלי חיים לא יהא מוקצים דהרי הוא מיחד להשתמש בהם בשבת אלא יש דין דכל בעלי חיים מוקצים הם, וזהו דוקא הגוף של הבעלי חיים משא""כ השערות שהם מתים אינם בכלל הדין דבעלי חיים וממילא בכלל היחוד להשתמש בהבעלי חיים}"	סימן שב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנגב כוס שיש בו מים בשבת?	"התשב""ץ בשם המהר""ם כתב שאסור מפני ב' טעמים, א' מפני חשש סחיטה, ב' מפני חשש כיבוס. אמנם, השו""ע לא העתיק אלא טעם ראשון דחשש סחיטה, וביאר המחה""ש דלא הביא טעם דכיבוס מפני שס""ל להמחבר דבגד מכובס ליכא איסור כיבוס וכמו שמשמע ממחבר לעיל (סעי' ט'), אבל התוספת שבת ס""ל דהמחבר ס""ל דיש איסור כיבוס אפי' בבגד מכובס (וכמ""ש הביה""ל לעיל סעי' ט' ד""ה שיש) וביאר דהמחבר ס""ל דאפי' בניגוב הכוס נחשב כדרך לכלוך ומש""ה לית ביה חשש כיבוס, וכן נקט המ""ב (ס""ק נ""ט) כטעם התוספת שבת דנחשב כדרך לכלוך {וצ""ב קצת דבשלמא ידים יש עליהם לכלוך ממילא משא""כ בכוס מה לכלוך שייך בו}, והמג""א (ס""ק כ""ז) הביא גם טעם שני דמהר""ם {ולכאורה יש מקום להחמיר בניגוב כלים ע""י מפה דאין זה דרך לכלוך, ויש עצה לנגבם במפה של נייר} "	סימן שב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור משום חשש סחיטה, הרי הוא מים מועטים?	"כן הקשה הביה""ל (ד""ה משום) [והערוה""ש (סעי' כ""ג) הניח כל סעיף זה בצ""ע], ותי' דהמהר""ם מצי לסבור דאפי' במים מועטים חיישינן לסחיטה, אבל השו""ע דאינו חושש במים מועטים י""ל כמו שכתב הרדב""ז דליכא חשש אלא אם מנגב כלים הרבה (וכ""כ המ""ב ס""ק נ""ט), ועוד י""ל ע""פ תירוץ שני של המג""א (ס""ק כ""ז) דמיירי בכוס צר והוי פס""ר שיסחוט, ולפי""ז נמצא דמותר לנגב כוס רחב אפי' בבגד שמקפיד עליו [והביה""ל השיג על איזה אחרונים שבזמנו שהיו מחמירים בזה]"	סימן שב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבגד המיוחד לכך?	"כתב המג""א (ס""ק כ""ז) דליכא חשש סחיטה, והוסיף המ""ב (ס""ק נ""ט) דאז מותר לנגב אפי' כלים הרבה ואפי' אם יהיה נגוב מצד אחד יכול לנגב בה מצד אחר [והרדב""ז דמשמע דחושש אפי' בבגד המיוחד לכך שמא יסחטנו בין כלי לכלי היינו דוקא במפה קטנה (שעה""צ ס""ק ע""ג)]"	סימן שב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש יין או שאר משקים בתוך הכוס?	"לכו""ע ליכא סחיטה בשאר משקים, אבל לגבי יין המחבר מחמיר כהרמב""ם דחושש לסחיטה, אבל הרבה אחרונים (א""ר, תוספת שבת, מחה""ש) מקילין דיין הוי כמו שאר משקים, והקשה המג""א (ס""ק כ""ז) על המחבר למה חיישינן לסחיטה ביין הרי קיי""ל (סי' שי""ט סעי' י', סי' של""ד סעי' כ""ד) דלא גזרינן שמא יסחוט בשאר משקין, ותי' דאפשר דס""ל כהר""ן דביין לבן חיישינן לסחיטה [והקשה המחה""ש דהשו""ע עצמו אינו חושש אפי' ביין לבן, ועוד הקשה הא""ר (ס""ק ל""א, מובא במ""ב עו""ה הע' ר""ס) דאפי' הר""ן גופה הקשה על עצמו דאין דרכו לסחוט יין לבן ולא חיישינן לה] [ואע""פ שהוא יין מועטים צ""ל דס""ל דמיירי בכוסות הרבה א""נ ס""ל דאפי' ביין מועטים חושש לסחיטה (ביה""ל ד""ה משום)], ועוד תי' המג""א דכיון דהוא כוס צר הוי פס""ר שיבא לידי סחיטה [ולפי""ז ה""ה שאסור בשאר משקין], וממ""ב (ס""ק נ""ח) משמע דזהו העיקר תירוץ ולפיכך א""צ להחמיר אלא בכוס צר [ואין חילוק בין יין לשאר משקין]"	סימן שב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנגב כוס צר?	"כתב הביה""ל (ד""ה משום) דתלוי בב' תירוצים דמג""א אם נחשב פס""ר לסחוט, והכריע דבשעת הדחק אין למחות ביד המקילין ובלבד שיהיה בגד שאינו מקפיד עליו ויראה לשפוך כל המים מהכלי מתחילה {ולכאורה הכל תלוי במציאות אם הוא פס""ר לסחוט}"	סימן שב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למעשה, האם מותר לנגב כלים רטובים בשבת ע""י מפה?"	"{נראה, דמצד חשש סחיטה מותר במפה המיוחד לכך דלא חיישינן לסחיטה, ובלבד שלא ימתמלא כולו במים דא""כ יש לחוש שמא יסחטנו בין כלי לכלי (רדב""ז, שעה""צ ס""ק ע""ג) [ואולי לא חיישינן להכי אם אין דרכו בכך בימי החול], אבל מצד שרייתו זהו כיבוסו המ""ב מקיל דהוי דרך לכלוך, אבל אינו דבר מוסכם שהרי המהר""ם והמג""א חוששין דאין זה דרך לכלוך [ואולי תלוי במציאות אם הכלי נקי לגמרי או לא, ולא דמי לידים שיש עליהם תמיד זוהמא], ונראה דיש מקום להדר לנגבם במפה של נייר}"	סימן שב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מסתכלין בשבת במראה 1) של מתכת שאינה קבועה 2) של מתכת קבועה 3) של זכוכית?	"1) אסור אם היא חדה שמא יסיר בה נימין [ואין זה מצוי במדינתנו ולא ידענו מה זה (ערוה""ש סעי' כ""ד), אכן האור לציון (ח""ב פכ""ד אות י') רצה לאסור לראות את דמותו הנשקפת בסכין מתכת, אבל רשז""א (שלחן שלמה ס""ק כ""ה) הסתפק בזה דאין כאן חשש שמא יבא להסיר נימין בסכין זה], אבל אם היא אינה חדה מותר (מ""ב ס""ק ס""ג, ביה""ל ד""ה שאין), דלא כהא""ר בשם המעדני יו""ט דס""ל דאסרו חז""ל כל מראות של מתכת 2) אסור גזירה אטו שאינה קבוע [ודוקא אם היא חדה] 3) מותר [דלא כמחמירים שמובא בב""י דס""ל דגזרו על כל מראות]"	סימן שב סעיף יג		
